תסיסת הבירה הראשונה שלי



תסיסת הבירה הראשונה שלי

הגשת השמרים
אחרי שסיימנו לקרר את הנוזל המתוק, נחטא את מד הטמפ' (אפשר לחטא במים רותחים מהקומקום) ונוודא שטמפ' של הנוזל נמצאת בטמפ' היעד שהגדרנו 20 מעלות. כעת, ניקח את שקית שמרים, נפתח אותה בזהירות ונשפוך את תוכנה לתוך מיכל התסיסה, על הנוזל ונערבבו בזהירות. נוודא שכל השמרים מומסים לתוך הנוזל. נסגור את המיכל במהרה, נתקין את הנשם ונאחל לו תסיסת צלחה! מכאן נשתדל להזיז את המיכל כמה שפחות בשבועיים הקרובים.

את המיכל נמקם באזור קריר בבית ומוצל, בו אין חום ישיר ולא שמש ישירה.

ניתן להגיש את השמרים לנוזל בטווח הטמפ' שבין 18 מעלות ל-25 מעלות צלזיוס. אני יוצא מנקודת הנחה, שבבישולים הראשונים לא תיהיה לנו אפשרות לבקר את טמפ' התסיסה (נוצר חום במהלך התסיסה והנוזל מתחמם), לכן אמליץ על הגשת השמרים בטמפ' של 20 מעלות. הגשת שמרים לתירוש חם מ25 מעלות לא מומלצת בכלל ועלולה אף לפגוע\להרוג את השמרים.

טיפ - עבודת השמרים והטעמים שהם תורמים מושפעים מהטמפ' בה הם תוססים. לכן, כדאי להגיש את השמרים באותה הטמפ' בכל בישול, זאת על מנת להקטין את השונות של הבירה שנקבל.

שלב התסיסה
מה קורה בשלב התסיסה
השלב האחרון בתהליך עשיית הבירה הוא תהליך התסיסה. מבחינתנו התהליך פשוט, קבענו את פרופיל הבירה וטעמיה העיקריים בתהליך הבישול, קיררנו את הנוזל ל20 מעלות, הוספנו את השמרים ודאגנו לשים את המיכל במקום קריר שלא יתחמם מ25 מעלות ולא יתקרר יותר מדי. גם אם חרגנו מעט למעלה או למטה, לא קרה אסון, פשוט נקבל עוד קצת טעמים טובים ואולי פחות. כשנמתקצע ונתקדם בלימוד, נוכל להשקיע במערכת לבקרת טמפ' מיכל התסיסה.

מה שקורה בתוך מיכל התסיסה הוא חשוב מאוד עבורנו ועבור הבירה העתידית שלנו. בשלב הזה השמרים הם אלה שעובדים קשה בשליחותנו ובוא נבין מי הם ומה הם עושים, בקצרה.
השמרים הם יצורים חיים, חד-תאיים, המוגדרים כפיטריות וניזונים מסוכרים פשוטים, כמו אלה שהוספנו בלתת הנוזלי. ישנם סוגים רבים של שמרים והם נמצאים בכל מקום סביבנו, אך אנו רוצים רק את השמרים שבשקית הקטנה לבירה שלנו.
אחרי שנוסיף את השמרים לנוזל בטמפ' שהגדרנו, השמרים יתעוררו משנתם, ישתמשו בסוכרים ובחמצן (זוכרים שאיווררנו את הנוזל?) לשם התחזקות וכמו כל ייצור חי יתחילו להתרבות בנוזל שלנו. מיד לאחר מכן, כשיגמר החמצן, יתחילו השמרים בשלב חדש בו יאכלו את הסוכרים וייצרו לנו אלכוהול ופחמן דו חמצני (פד"ח \ Co2). את הפחמן הדו-חמצני, אנו נשחרר לאוויר דרך הנשם ואיתו טעמי לוואי של התסיסה, ואילו האלכוהול ישאר בנוזל. כאשר מלאי הסוכרים יצטמצם, השמרים יכינו את עצמם למצב שינה, ינקו את הנוזל מתוצרי לוואי וישקעו להם בתחתית הנוזל, בהשאירם נוזל צלול יחסית, רגע לפני שישקעו בתרדמת.

במבשלות גדולות, פעמים רבות לא משחררים את כל הפחמן דו-חמצני, אלא לוכדים אותו במיכל התסיסה ובכך מגיזים את הבירה, מבשלות אחרות יעשו כמונו, ישחררו את הפחמן הדו-חמצני לאויר ויגיזו את הבירה מחדש בתוך בקבוק הבירה.

תהליך התסיסה, משתנה באורכו בין סוג שמר אחד למשנהו, במקרה של השמרים שאנו בחרנו, התהליך צפוי להסתיים תוך 10 ימים, אך מאחר ולנו אין בקרה על התסיסה עצמה ולא בקרה של טמפ', ניתן לתהליך 4 ימים נוספים לפחות כדי לוודא שהוא יסתיים במלואו ושלא יהיו לנו הפתעות.

כעבור 14 יום, שבועיים, נפנה לשלב הבא והאחרון, ביקבוק הבירה והגזתה מחדש.